Leningrad Codex — 339B (Chronicles_1 21:5

אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִֽיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב ׃ וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־ נִתְעַ֥ב דְּבַר־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־ יוֹאָֽב ׃ וַיֵּ֙רַע֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים עַל־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיַּ֖ךְ אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל ׃ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־ נָא֙ אֶת־ עֲווֹ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד ׃ וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ גָּ֔ד חֹזֵ֥ה דָוִ֖יד לֵאמֹֽר ׃ לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־ דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־ לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ ׃ וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־ דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּֽה־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה קַבֶּל־ לָֽךְ ׃ אִם־ שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־ שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־ צָרֶיךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣ךָ ׀ לְמַשֶּׂגֶת֒ וְאִם־ שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִים חֶ֣רֶב יְהוָ֤ה וְדֶ֙בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכָל־ גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָֽה־ אָשִׁ֥יב אֶת־ שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר ׃ וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־ גָּ֖ד צַר־ לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־ נָּ֣א בְיַד־ יְהוָ֗ה כִּֽי־ רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־ אָדָ֖ם אַל־ אֶפֹּֽל ׃ וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ ׃ וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־ הֽ͏ָרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־ גֹּ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי ׃ וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־ יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־ פְּנֵיהֶֽם ׃ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־ הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ ה֤וּא אֲשֶׁר־ חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה ׃ וּמַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־ גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י ׀ יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי ׃ וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־ גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה ׃ וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־ הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים ׃ וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־ אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־ דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־ הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה ׃ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־ אָרְנָ֗ן תְּנָה־ לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־ בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם ׃ וַיֹּ֨אמֶר אָרְנָ֤ן אֶל־ דָּוִיד֙ קַֽח־ לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָֽעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי ׃ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאָרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־ קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־ אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־ לְךָ֙ לַיהוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם ׃ וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת ׃ וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙