Leningrad Codex — 338B (Chronicles_1 18:10

וַיִּשְׁלַ֣ח אֶת־ הֲדֽוֹרָם־ בְּנ֣וֹ אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ־ דָּ֠וִיד לשאול־ ל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּֽלְבָרֲכ֗וֹ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤ם בַּהֲדַדְעֶ֙זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי־ אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עוּ הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת ׃ גַּם־ אֹתָ֗ם הִקְדִּ֞ישׁ הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לַיהוָ֔ה עִם־ הַכֶּ֙סֶף֙ וְהַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר נָשָׂ֖א מִכָּל־ הַגּוֹיִ֑ם מֵֽאֱד֤וֹם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵֽעֲמָלֵֽק ׃ וְאַבְשַׁ֣י בֶּן־ צְרוּיָ֗ה הִכָּ֤ה אֶת־ אֱדוֹם֙ בְּגֵ֣יא הַמֶּ֔לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף ׃ וַיָּ֤שֶׂם בֶּֽאֱדוֹם֙ נְצִיבִ֔ים וַיִּהְי֥וּ כָל־ אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑יד וַיּ֤וֹשַׁע יְהוָה֙ אֶת־ דָּוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ ׃ וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖יד עַל־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֗י עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־ עַמּֽוֹ ׃ וְיוֹאָ֥ב בֶּן־ צְרוּיָ֖ה עַל־ הַצָּבָ֑א וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־ אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר ׃ וְצָד֧וֹק בֶּן־ אֲחִיט֛וּב וַאֲבִימֶ֥לֶךְ בֶּן־ אֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִ֑ים וְשַׁוְשָׁ֖א סוֹפֵֽר ׃ וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ הַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵי־ דָוִ֥יד הָרִאשֹׁנִ֖ים לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ ׃ וַיְהִי֙ אַחֲרֵי־ כֵ֔ן וַיָּ֕מָת נָחָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־ עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֥ךְ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו ׃ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶֽעֱשֶׂה־ חֶ֣סֶד ׀ עִם־ חָנ֣וּן בֶּן־ נָחָ֗שׁ כִּֽי־ עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמִּי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛יד מַלְאָכִ֖ים לְנַחֲמ֣וֹ עַל־ אָבִ֑יו וַיָּבֹאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜יד אֶל־ אֶ֧רֶץ בְּנֵי־ עַמּ֛וֹן אֶל־ חָנ֖וּן לְנַחֲמֽוֹ ׃ וַיֹּאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵי־ עַמּ֜וֹן לְחָנ֗וּן הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֤יד אֶת־ אָבִ֙יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־ שָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַחֲמִ֑ים הֲלֹ֡א בַּ֠עֲבוּר לַחְקֹ֨ר וְלַהֲפֹ֤ךְ וּלְרַגֵּל֙ הָאָ֔רֶץ בָּ֥אוּ עֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ ׃ וַיִּקַּ֨ח חָנ֜וּן אֶת־ עַבְדֵ֤י דָוִיד֙ וַֽיְגַלְּחֵ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־ מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַד־ הַמִּפְשָׂעָ֑ה וַֽיְשַׁלְּחֵֽם ׃ וַיֵּלְכוּ֩ וַיַּגִּ֨ידוּ לְדָוִ֤יד עַל־ הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּי־ הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַ֛ד אֲשֶׁר־ יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם ׃ וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י הִֽתְבָּאֲשׁ֖וּ עִם־ דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַ֣ח חָ֠נוּן וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן אֶ֣לֶף כִּכַּר־ כֶּ֗סֶף לִשְׂכֹּ֣ר לָ֠הֶם מִן־ אֲרַ֨ם נַהֲרַ֜יִם וּמִן־ אֲרַ֤ם מַעֲכָה֙ וּמִצּוֹבָ֔ה רֶ֖כֶב וּפָרָשִֽׁים ׃ וַיִּשְׂכְּר֣וּ לָהֶ֡ם שְׁנַיִם֩ וּשְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֜לֶף רֶ֗כֶב וְאֶת־ מֶ֤לֶךְ מַעֲכָה֙ וְאֶת־ עַמּ֔וֹ וַיָּבֹ֕אוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֣י מֵידְבָ֑א וּבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן נֶאֶסְפוּ֙ מֵעָ֣רֵיהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ לַמִּלְחָמָֽה ׃ וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת־ יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל־ צָבָ֖א הַגִּבּוֹרִֽים ׃ וַיֵּצְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיַּֽעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה פֶּ֣תַח הָעִ֑יר וְהַמְּלָכִ֣ים אֲשֶׁר־ בָּ֔אוּ לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה ׃ וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽי־ הָיְתָ֧ה פְנֵי־ הַמִּלְחָמָ֛ה אֵלָ֖יו פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכָּל־ בָּחוּר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽם ׃ וְאֵת֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם נָתַ֕ן בְּיַ֖ד אַבְשַׁ֣י אָחִ֑יו וַיַּ֣עַרְכ֔וּ לִקְרַ֖את בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן ׃ וַיֹּ֗אמֶר אִם־ תֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נִּי֙ אֲרָ֔ם וְהָיִ֥יתָ לִּ֖י לִתְשׁוּעָ֑ה וְאִם־ בְּנֵ֥י עַמּ֛וֹן יֶֽחֶזְק֥וּ מִמְּךָ֖ וְהוֹשַׁעְתִּֽיךָ ׃ חֲזַ֤ק