Leningrad Codex — 334A (Chronicles_1 10:14

וַיַּסֵּב֙ אֶת־ הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־ יִשָֽׁי ׃ וַיִּקָּבְצ֧וּ כָֽל־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ ׃ גַּם־ תְּמ֣וֹל גַּם־ שִׁלְשׁ֗וֹם גַּ֚ם בִּהְי֣וֹת שָׁא֣וּל מֶ֔לֶךְ אַתָּ֛ה הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־ עַמִּי֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃ וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־ זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־ דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־ שְׁמוּאֵֽל ׃ וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ ׃ וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־ מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד ׃ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד כָּל־ מַכֵּ֤ה יְבוּסִי֙ בָּרִ֣אשׁוֹנָ֔ה יִהְיֶ֥ה לְרֹ֖אשׁ וּלְשָׂ֑ר וַיַּ֧עַל בָּרִאשׁוֹנָ֛ה יוֹאָ֥ב בֶּן־ צְרוּיָ֖ה וַיְהִ֥י לְרֹֽאשׁ ׃ וַיֵּ֥שֶׁב דָּוִ֖יד בַּמְצָ֑ד עַל־ כֵּ֥ן קָרְאוּ־ ל֖וֹ עִ֥יר דָּוִֽיד ׃ וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־ הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־ הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־ שְׁאָ֥ר הָעִֽיר ׃ וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖יד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ ׃ וְאֵ֨לֶּה רָאשֵׁ֤י הַגִּבּוֹרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֔יד הַמִּתְחַזְּקִ֨ים עִמּ֧וֹ בְמַלְכוּת֛וֹ עִם־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִיכ֑וֹ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה עַל־ יִשְׂרָאֵֽל ׃ וְאֵ֛לֶּה מִסְפַּ֥ר הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑יד יָשָׁבְעָ֣ם בֶּן־ חַכְמוֹנִ֗י רֹ֚אשׁ השלושים הֽוּא־ עוֹרֵ֧ר אֶת־ חֲנִית֛וֹ עַל־ שְׁלֹשׁ־ מֵא֥וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽת ׃ וְאַחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־ דּוֹד֖וֹ הָאֲחוֹחִ֑י ה֖וּא בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים ׃ הֽוּא־ הָיָ֨ה עִם־ דָּוִ֜יד בַּפַּ֣ס דַּמִּ֗ים וְהַפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֱסְפוּ־ שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַתְּהִ֛י חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה מְלֵאָ֣ה שְׂעוֹרִ֑ים וְהָעָ֥ם נָ֖סוּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים ׃ וַיִּֽתְיַצְּב֤וּ בְתוֹךְ־ הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ וַיַּכּ֖וּ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיּ֥וֹשַׁע יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה ׃ וַיֵּרְד֡וּ שְֽׁלוֹשָׁה֩ מִן־ הַשְּׁלוֹשִׁ֨ים רֹ֤אשׁ עַל־ הַצֻּר֙ אֶל־ דָּוִ֔יד אֶל־ מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים ׃ וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם ׃ ויתאו דָּוִ֖יד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־ לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר ׃ וַיִּבְקְע֨וּ הַשְּׁלֹשָׁ֜ה בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־ מַ֙יִם֙ מִבּ֤וֹר בֵּֽית־ לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־ דָּוִ֑יד וְלֹֽא־ אָבָ֤ה דָוִיד֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהוָֽה ׃ וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י מֵאֱלֹהַ֜י מֵעֲשׂ֣וֹת זֹ֗את הֲדַ֣ם הָאֲנָשִׁים֩ הָאֵ֨לֶּה אֶשְׁתֶּ֤ה בְנַפְשׁוֹתָם֙ כִּ֣י בְנַפְשׁוֹתָ֣ם הֱבִיא֔וּם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים ׃ וְאַבְשַׁ֣י אֲחִֽי־ יוֹאָ֗ב ה֤וּא הָיָה֙ רֹ֣אשׁ הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־ חֲנִית֔וֹ עַל־ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל ולא־ שֵׁ֖ם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה ׃ מִן־ הַשְּׁלוֹשָׁ֤ה בַשְּׁנַ֙יִם֙ נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־ הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹֽא־ בָֽא ׃