Leningrad Codex — 020A (Genesis 32:13

יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב ׃ וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־ הַבָּ֧א בְיָדֹ֛ו מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו ׃ עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים ׃ גְּמַלִּ֧ים מֵינִיקֹ֛ות וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּרֹ֤ות אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה ׃ וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־ עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדֹּ֑ו וַיֹּ֤אמֶר אֶל־ עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר ׃ וַיְצַ֥ו אֶת־ הָרִאשֹׁ֖ון לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־ אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ ׃ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽ͏אדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ ׃ וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־ הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־ הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־ כָּל־ הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־ עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֹֽו ׃ וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־ אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־ כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי ׃ וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־ פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־ הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה ׃ וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־ שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־ שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־ אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק ׃ וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־ הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־ אֲשֶׁר־ לֹו ׃ וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדֹּ֑ו וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמֹּ֔ו עַ֖ד עֲלֹ֥ות הַשָּֽׁחַר ׃ וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לֹ֔ו וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־ יְרֵכֹ֑ו וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְקֹ֖ו עִמֹּֽו ׃ וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־ בֵּרַכְתָּֽנִי ׃ וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־ שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב ׃ וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עֹוד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־ שָׂרִ֧יתָ עִם־ אֱלֹהִ֛ים וְעִם־ אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל ׃ וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־ נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹתֹ֖ו שָֽׁם ׃ וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּקֹ֖ום פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־ רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־ פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי ׃ וַיִּֽזְרַֽח־ לֹ֣ו הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־ פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־ יְרֵכֹֽו ׃ עַל־ כֵּ֡ן לֹֽא־ יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־ כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה ׃ וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמֹּ֕ו אַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־ הַיְלָדִ֗ים עַל־ לֵאָה֙ וְעַל־ רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֹֽות ׃ וַיָּ֧שֶׂם אֶת־ הַשְּׁפָחֹ֛ות וְאֶת־ יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־ לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־ רָחֵ֥ל וְאֶת־ יֹוסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים ׃ וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־ גִּשְׁתֹּ֖ו עַד־ אָחִֽיו ׃ וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתֹו֙ וַֽ͏יְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־ צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ ׃ וַיִּשָּׂ֣א אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־ הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־ הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־ אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ