Leningrad Codex — 011B (Genesis 21:10

הַזֹּ֖את וְאֶת־ בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־ הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־ בְּנִ֖י עִם־ יִצְחָֽק ׃ וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אֹודֹ֥ת בְּנֹֽו ׃ וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־ אַבְרָהָ֗ם אַל־ יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־ הַנַּ֣עַר וְעַל־ אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע ׃ וְגַ֥ם אֶת־ בֶּן־ הָאָמָ֖ה לְגֹ֣וי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא ׃ וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־ לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־ הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־ שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־ הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע ׃ וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־ הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם ׃ וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽ͏מְרָ֔ה אַל־ אֶרְאֶ֖ה בְּמֹ֣ות הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־ קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ ׃ וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ קֹ֣ול הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־ הָגָר֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־ לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־ שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ קֹ֥ול הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־ שָֽׁם ׃ ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־ הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־ יָדֵ֖ךְ בֹּ֑ו כִּֽי־ לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִׂימֶֽנּוּ ׃ וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־ עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־ הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַנָּֽעַר ׃ וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת ׃ וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ לֹ֥ו אִמֹּ֛ו אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ׃ וַֽ͏יְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָאֹ֔ו אֶל־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה ׃ וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־ תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־ עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ ׃ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ ׃ וְהֹוכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־ אֹדֹות֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ ׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־ אַתָּ֞ה לֹא־ הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיֹּֽום ׃ וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית ׃ וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־ שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן ׃ וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה ׃ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־ שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־ לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־ הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת ׃ עַל־ כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם ׃ וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָאֹ֔ו וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־ אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים ׃ וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־